28012KT 9999 FEW030: שלוש קבוצות קוד שמספרות לטייס מאיזה כיוון נושבת הרוח, כמה רחוק רואים ובאיזה גובה מתחילים העננים. כך כתוב METAR, שבעברית כותבים לא פעם מטאר: דיווח מזג האוויר הקבוע של שדה תעופה, עם תצפית על הרוח, הראות, העננים, הטמפרטורה ולחץ האוויר בשורה אחת של קוד מקוצר. טייסים קוראים אותו לפני כל טיסה, והוא כתוב באותו מבנה בכל שדה תעופה בעולם.
דוגמה לדיווח
- METAR LLBG 171150Z 28012KT 9999 FEW030 SCT100 26/18 Q1012 NOSIG
זה דיווח לדוגמה מנמל התעופה בן גוריון. מי שמכיר את הקוד קורא בו בתוך שניות: רוח מערבית בינונית, ראות מצוינת, מעט עננים, יום חם ולחץ רגיל, בלי שינוי צפוי.
פענוח METAR, קבוצה אחר קבוצה
| קבוצה | בדוגמה | הפירוש |
|---|---|---|
| סוג הדיווח | METAR | דיווח שגרתי. דיווח מיוחד, שיוצא כשהתנאים משתנים באופן משמעותי, נקרא SPECI |
| התחנה | LLBG | קוד ICAO של השדה, כאן בן גוריון. קודי השדות בישראל מתחילים ב-LL |
| יום ושעה | 171150Z | היום ה-17 בחודש, בשעה 11:50 לפי זמן אוניברסלי (Z) |
| רוח | 28012KT | רוח מכיוון 280 מעלות, במהירות 12 קשר |
| ראות | 9999 | ראות של 10 ק"מ או יותר |
| עננים | FEW030 SCT100 | מעט עננים בגובה 3,000 רגל, ועננות חלקית בגובה 10,000 רגל |
| טמפרטורה | 26/18 | טמפרטורה 26 מעלות, נקודת טל 18 מעלות |
| לחץ | Q1012 | לחץ מכויל לגובה פני הים (QNH) של 1012 הקטופסקל |
| מגמה | NOSIG | לא צפוי שינוי משמעותי בשעתיים הקרובות |
הקבוצות שדורשות תשומת לב בקריאת מטאר
הרוח
שלוש הספרות הראשונות הן הכיוון שממנו נושבת הרוח, במעלות, והשתיים הבאות הן המהירות בקשר. האות G מציינת משבים, כך ש-28012G25KT היא רוח של 12 קשר עם משבים עד 25. VRB מציין רוח בכיוון משתנה, ו-00000KT הוא שקט מוחלט. ההשוואה בין כיוון הרוח לכיוון המסלול היא מה שמגלה לטייס כמה רוח צד תחכה לו בנחיתה.
העננים
כמות העננים נמדדת בשמיניות של השמיים, וגובה הבסיס כתוב במאות רגליים מעל השדה:
- FEW: מעט עננים, שמינית עד שתי שמיניות.
- SCT: עננות חלקית, שלוש עד ארבע שמיניות.
- BKN: עננות רבה, חמש עד שבע שמיניות.
- OVC: שמיים מכוסים לגמרי.
תוספת CB אחרי שכבת עננים מסמנת ענני סערה, ו-TCU מסמן ענני ערימה מתפתחים. בשני המקרים מדובר במידע שמשנה החלטות, ואת סוגי העננים עצמם לומדים כבר בקורס מטאורולוגיה לרישיון טיס פרטי.
תופעות מזג האוויר
כשיורד גשם, יש ערפל או סערה, מופיעה קבוצה נוספת אחרי הראות. אלה הקודים הנפוצים בישראל:
- RA: גשם, ו-SHRA ממטרי גשם.
- TS: סופת רעמים.
- BR ו-FG: ערפילית וערפל.
- HZ ו-DU: אובך ואבק.
מינוס לפני הקוד מסמן עוצמה חלשה ופלוס עוצמה חזקה, כמו ב-+TSRA, סופת רעמים עם גשם חזק.
CAVOK ומגמות במטאר
CAVOK הוא קיצור שמחליף את קבוצות הראות, מזג האוויר והעננים כשהתנאים טובים: ראות של 10 ק"מ ומעלה, אין עננים מתחת ל-5,000 רגל או מתחת לגובה הבטוח המינימלי של האזור, הגבוה מביניהם, אין ענני סערה או ענני ערימה מתפתחים, ואין תופעות מזג אוויר משמעותיות. בקיץ הישראלי הוא מופיע הרבה.
בסוף הדיווח מופיעה לא פעם מגמה לשעתיים הקרובות. NOSIG אומר שלא צפוי שינוי משמעותי, BECMG מתאר שינוי הדרגתי, ו-TEMPO מתאר שינוי זמני שיחלוף.
METAR לעומת TAF
METAR הוא תצפית על מה שקורה עכשיו, ובשדות גדולים הוא מתפרסם בדרך כלל כל חצי שעה או כל שעה. TAF הוא תחזית לשדה לשעות הקרובות, באותו סגנון קוד. טייס שמתכנן טיסה קורא את שניהם: את ה-METAR כדי לדעת מה מחכה לו בהמראה, ואת ה-TAF כדי לדעת מה מחכה לו ביעד. לצידם הוא בודק גם הודעות לטייסים, שכתובות אף הן בקוד: פענוח NOTAM נשען על אותו עיקרון.
METAR במבחנים של רשות התעופה
קריאת דיווחים ותחזיות תעופתיות היא חלק מהמטאורולוגיה, אחד המקצועות במבחני התאוריה של רשות התעופה האזרחית. במבחנים לרישיון מסחרי ולהגדר מכשירים הקוד הזה חוזר שוב ושוב, ומי שקורא אותו בשטף חוסך זמן במבחן ובתדריך.
בהוד השכלה מכינים למבחני התאוריה לרישיון טיס פרטי, לרישיון מסחרי ולהגדרים. לימודים לרישיונות טיס נעשים אצלנו בלומדה מסודרת, עם מאגר מבחנים וליווי אישי.
שאלות נפוצות על קריאת METAR
מה ההבדל בין METAR ל-TAF?
METAR הוא תצפית על מזג האוויר בשדה ברגע הדיווח. TAF הוא תחזית לשדה לשעות הקרובות. שניהם כתובים באותו סגנון קוד מקוצר.
מה זה CAVOK?
קיצור שמופיע כשהתנאים טובים: ראות של 10 ק"מ ומעלה, אין עננים מתחת ל-5,000 רגל או מתחת לגובה הבטוח המינימלי של האזור, אין ענני סערה או ענני ערימה מתפתחים, ואין תופעות מזג אוויר משמעותיות.
מה זה SPECI?
דיווח מיוחד שיוצא בין הדיווחים השגרתיים, כשהתנאים בשדה משתנים באופן משמעותי. הוא כתוב באותו מבנה כמו METAR, ורק המילה הראשונה שונה.
באיזה אזור זמן כתובה השעה במטאר?
בזמן אוניברסלי, שמסומן באות Z. כדי לקבל שעון ישראל מוסיפים שעתיים בשעון חורף ושלוש שעות בשעון קיץ.